מי עמי בפייסבוק      
   הוסף למועדפים  צור קשר  מפת האתר   
 
כניסת חברים
שם משתמש ( מספר טלפון )
סיסמא
 
טל אלון 
 

חיים צעירים נסחפו באסון
נכתב ע"י דני בן-טל (כתב עיתונות וידיד המשפחה)
תרגום לעברית - דליה מידן
מוסף סוף שבוע "מטרו" - ג'רוזלם פוסט   18/05/2007

חשכה עצובה ירדה לפני שבוע על מי-עמי, ישוב ציורי בואדי ערה. אחד מאהובי בניה, טל אלון ז"ל, היה בין 4 טיילים שמצא את מותו בשיטפון פתאומי במדבר יהודה ב 12 במאי. היה זה האובדן השני לישוב בתוך שנה: ב 13 באוגוסט 2006 חייל המילויים יניב שיינברום נפל בלחימה במלחמת לבנון השניה.

טל היה בנם של רלף ולינדה אלון, שעלו ארצה מאנגליה בשנת 1975. בן 23 במותו, טל נולד וגדל במי-עמי, שהתחיל כמושב שיתופי עם כ-60 משפחות. כעת הישוב נמצא בתהליך של הפרטה והרחבה, כשבני דור ההמשך בונים את ביתם במקום. "ביום האסון עזרתי לביתי דנית ובעלה יובל בהעברת חפציהם לבית הישן במושב שהם משפצים", נאנח רלף אלון, לאחר תקופת השבעה.

משך כל השבעה ישבו מאות מחבריו של טל בבית משפחת אלון. "חברתו ליאת הייתה כאן כל הזמן. שני מדריכי הסנפלינג מהטיול הגיעו וסיפרו לנו מה באמת קרה. אמרתי להם לא להאשים את עצמם על אשר קרה. הם צעירים וחייבים להתחיל את החיים מחדש. זה היה היום הכי נורא בחייהם", סיפר האב המתאבל ל"מטרו".

טל, ליאת וידיד קרוב, יותם שם-טוב, היו בין קבוצה של 11 חברה', מנוסים ופחות מנוסים, שיצאו באותו יום לטיול סנפלינג בואדי קומראן, בצפון-מערב ים המלח. השאר היו חברים של חברים. ארבע מהחברה' היו מדריכי סנפלינג, ספורט שבו יורדים בקיר צוק בחבל קבוע.

ערב שבת לנו הטיילים באוהלים במדבר, בקרבת הכניסה לקומראן. עבור חלק מהקבוצה הייתה זאת הפעם הראשונה שיצאו לסנפלינג. "אחד מהם עשה את אותה דרך לפני כן והכיר את הסביבה", סיפר רלף. "הם נקטו בכל אמצעי הזהירות. מהשעות המוקדמות של הבקר הם התקשרו שוב ושוב לתחנה המטאורולוגית לבדוק אפשרות של שיטפונות. כשקנו את כרטיסי הכניסה (לשמורת הטבע), נאמר להם שאין שום בעיה (במזג האוויר), רק שעליהם לצאת עד השעה 17:00. מאוחר יותר בבוקר", אמר רלף, "אחרי שקיבלו שיחת טלפון מירושלים שיורד שם גשם, הם התקשרו למרכז מידע בקומראן, אך לא קיבלו כל מידע חדש או הוראות לצאת מהוואדי."

הוא מפריך את דיווחי העיתונות על כך שהמטיילים הוזהרו מראש. "עד שפקח השמורה צעק עליהם לצאת, הם היו באמצע הקטע המסוכן ביותר. הם שאלו "איך?", אך הוא לא ידע דרך מילוט להציע להם. חלק מהקבוצה היה כבר בתחתית הוואדי - הם ראו את שטף המים המתקרב, רצו לאזור גבוה יותר וניצלו."

טל ושלושת הקורבנות הנוספים - דרור קרן, בן 23 מהרצליה, נועה שפירא, בת 23 מכפר סבא, ועמית גוטליב, בן 23 מרחובות - נתפסו באמצע. "לא היתה שום דרך מילוט, מלבד לרדת. לא היה להם סיכוי. הכל נגמד בשניות. לא היה להם לאן ללכת. הם נקטו במרב אמצעי הזהירות, אבל היה זה אזור סגור, ללא אפשרות יציאה. כמות כה אדירה של מים היא תופעה יוצאת דופן לתקופה זאת. אף אחד לא חשב שזה יכול לקרות."

נער אהוד במיוחד, טל למד בבית הספר הדמוקרטי בחדרה. "שם הוא נהיה "מענטש" (בן אדם), סיפר אביו. "הוא התגבר על קשיי הלמידה והצליח בלימודים, בנוסף להתחברות עם חברים נפלאים. הוא אהב את בית הספר, ובתקופת השירות בצה"ל נהג להגיע לבית הספר במדים, בדרך הביתה, ולשוחח עם התלמידים. טל הצטרף לנח"ל, בשונה ממספר חבריו מבית הספר שלא התגייסו כלל"

חלק גדול מתקופת השירות טל היה מוצב באזור חברון. "היה להם קשה, אך טל היה מספר בדיחות. הוא סיפר לי קצת (על השירות). הם היו מעורבים בהתקפות של מחבלים וחיפוש מחבלים. בתקופה מסוימת היחידה עברה צפונה, וטל היה בהר דב ביום אחרי שכוחותינו הרגו את שייך אחמד יסין (מנהיג החמאס). הם הותקפו 3 ימים ברציפות. טל היה חייל לוחם כל הדרך. יש לי תמונות שהוא לובש מדי לחימה. הוא היה גאה מאד ביחידה, בחברים לנשק - הוא היה עושה הכל עבורם."

לאחר 3 שנות שרות קשה, טל יצא לטיול למזרח הרחוק. "כחודש, חדשיים לאחר השחרור, טל נסע להודו עם חברו הטוב מהצבא, ליאור ("בילי") מיקנעם. חברו מבית הספר הדמוקרטי, אורי, הצטרף אליהם לחדשים הראשונים. בהתחלה הם ביקרו בצפון, באזור עמק פרבטי. טל סיפר לנו על היופי המיוחד של האזור ושלח תמונות. טל אהב מאד את החיים המסורתיים (באזור זה). אחר כך שהו זמן ארוך בכפר אחר,בערסל על החוף. שתי בנות ממי-עמי, שתיהן בשם נעם, הצטרפו לתקופה."

טל פגש את חברתו ליאת, מגבעתיים, בראש השנה, כאשר קבוצת ישראלים מטיילים הכינו יחד ארוחת ערב בבית הארחה . "היא הצטרפה אל טל ובילי כידידה לטיול. בהדרגה הקשר בין טל וליאת התחזק. בספטמבר 2005 ליאת חזרה לארץ להתחיל לימודים וטל נסע עם בילי לתאילנד", המשיך האב האבל.

בפברואר 2006 טל חזר הביתה, ללא הודעה מראש. "הוא הפתיע אותנו. הוא פשוט נכנס בדלת - ולינדה כמעט לקתה בהתקף לב!"

עם שרות צה"ל וטיול למזרח מאחוריו, הגיע העת לבחור מקצוע. "טל עבד כשומר ביטחון בטיולים מודרכים משך הקיץ, והמשיך כמדריך ב"אגד-טורס", לפרנסתו. היתה לו כריזמה - הוא היה יכול לפגוש קבוצת ילדים בטיול שנתי שרק רצו להתפרע ולא היו מעוניינים כלל בטבע, ותוך מספר דקות הם הקשיבו לכל מילה שלו בהערצה. כילד שהתקשה לקבל משמעת בילדותו, היה מספר להם על והם הקשיבו. טל מאד אהב את העבודה. הוא מצא שם את מקומו." טל התקבל כמדריך לסיורי "תגלית" לקיץ הקרוב - תפקיד שלעולם לא ימלא.

טל השאיר הורים, 2 אחיות דנית, 29, וקרן, 28, יובל, בעלה של דנית ובנם גלעד, בן שנה.

טל אלון ז"ל כתבה מקורית - English


לטל - מענבל

לטל - מציפי צבר

כתבה באמצע חדרה

תמונות נוספות




 
   מי עמי - © כל הזכויות שמורות    מי עמי  -  אתר האינטרנט  -  מפת האתר  -  רשימת דוא"ל  -  רשימת טלפונים  -  צור קשר